כשהרשע בא כמו גשם נופל
אושוויץ · ספרות · 1 דק׳ קריאה
כשסופר לראשונה, שידידנו נשחטים בהדרגה — קמה זעקה של פלצות.
אז נשחטו מאה.
אבל כאשר נשחטו אלף ולשחיטה לא היה סוף — נפוצה השתיקה.
כשהרשע בא כמו גשם נופל, איש אינו קורא עוד: עצור!
כשהפשעים נערמים, הם נעשים בלתי נראים.
כשהסבל נעשה ללא נשוא, אין שומעים עוד את הצעקות.
גם הצעקות נופלות כגשם קיץ.