התייעצות בבית הרב אבאל׳ה
ליל 24—25 באוגוסט 1941. מה ידעו יהודי טיקטין באותה התייעצות — יום לפני שהובלו ליער לופוחובה.
במלחמת העולם הראשונה הכיבוש הגרמני היה נאור.
ב־39 שהו הגרמנים שלושה ימים בעיירה, לקחו את כל הגברים — יהודים ופולנים — לכנסייה לשלושה ימים ללא שתייה ומזון, ובנסיגתם בזזו את העיר.
שישה שבועות לאחר מכן הכו פולנים את שכניהם היהודים בשל שמועות ששפכו מים חמים על חיילים פולנים בעיירה סמוכה.
נובמבר 1940 — בוורשה הוקם גטו אליו קובצו יהודים מעיירות סמוכות.
22 ביוני 1941 — פלישת גרמניה לברית המועצות. שכנים פולנים בזזו את בתי היהודים בטיקוצ׳ין ואף פגעו בהם פיזית.
סוף יוני 1941 — לעיירה נכנסה כיתת גרמנים שחייבו את נכבדי הקהילה היהודית לעסוק בפעולות משפילות. לאחר עזיבת הכיתה רדפו הפולנים את היהודים: היהודים חויבו לשאת סרט בד עם מגן דוד על זרועם השמאלית; הנוער היהודי הועסק בניקוז תעלות ביוב, ניקוש עשבי בר וניקוי רחובות.
פליטים מאזור לומזה — כולל יאדוובנה — הגיעו וסיפרו על 1,600 יהודי יאדוובנה שהובלו לגורן ונשרפו חיים.
בשלב הבא הטילו הגרמנים איסור על כל מגע בין הפולנים ליהודים, ואיסור על יבוא מצרכי מזון — כולל חלב לתינוקות.
16 באוגוסט 1941 — לטיקוצ׳ין הגיעו חמישה ז׳נדרמים גרמנים, שעברו בין בתי היהודים כשהם מביעים צער על הפרעות והשוד, ופרסמו פקודה: כל פולני שבזז רכוש יהודי — יחזירו לבעליו. הפולנים רטנו שהגרמנים ״מכרו עצמם ליהודים בעבור בצע כסף״.
באחד הלילות נרצחה כל משפחת אוספוביץ׳ — כעשרים נפשות — בידי בעל חוב פולני שסירב להחזיר את חובו, כשהגרמנים מתעלמים מהמעשה.
נפוצו שמועות שביער לופוחובה חופרים עשרות פולנים, בהשגחת ז׳נדרמים גרמנים, שלושה בורות גדולים. העריכו שהבורות נועדו למכשולים נגד טנקים או כמאגרי דלק.
הגרמנים הזמינו כמות ניכרת של מגפיים אצל אחד היהודים.